המוסד לביטוח לאומי ירושלים סניף ויצמן נ' אליהו חברה לבטוח בע"מ - פסקדין

החלטה

עניינה של החלטה זו הינו בקשה לסילוק התובענה על הסף ו/או להורות על עיכוב הליכים בשל קיומו של הסכם בוררות.

העובדות הרלוונטיות:

מר פלג עידן נפגע בתאונה ביום 4.5.05, במסגרת עבודתו כמכונאי רכב שכיר אצל סטאר סייקל בע"מ (להלן: "המעביד"), עת ביצע נסיעת מבחן באופנוע בבעלות צד ג'. התאונה הוכרה ע"י המשיב כתאונת עבודה ובהתאם לכך שילם וישלם גמלאות למר פלג.

המבקשת היתה בכל הזמנים הרלוונטיים לתביעה, המבטחת של המעביד בפוליסת ביטוח "סחר רכב".

עניינה של התובענה הינו תביעת שיבוב בהתאם להסכם בין הצדדים.

לטענת המבקשת יש לסלק התובענה על הסף ו/או להורות על עיכוב הליכים מהטעמים הבאים:

נוכח הוראות סעיף 4(א) לחוזה שבין הצדדים, שעניינו פטור המבקשת במקרה של נפגע בתאונת עבודה, אין המבקשת חייבת דבר למשיב.

נוכח הבהרות עו"ד נוביק המנוח בסעיף ג' למכתבו מיום 12.11.90 - שעניינו היעדר חבות למבקשת במקרה בו נהג הנפגע ברכב המעביד ולמעביד יש עניין בנסיעה זו והיא לצורכי המעביד - אין למבקשת חבות כלפי המשיב. בעניין זה, והואיל ולמעביד זכות עיכבון (מכח הוראת סעיף 5 לחוק חוזה קבלנות, תשל"ד – 1984) הגוברת על זכות הבעלות של הבעלים, ממילא מתקיים יסוד הזיקה הקניינית בין המעביד לרכב, הגורר עימו פטור מחיוב המבקשת.

לחילופין - המקרה דנן אינו מוגדר בחוזה שבין הצדדים וממילא זכות החזרה של המשיב למבקשת יכול להתבסס רק על הוראות הדין בעניין ולא על ההסכם שבין הצדדים.

ע"פ סעיף 6 לחוזה – המבקשת תשלם את תביעת המשיב בתוך 60 ימים מיום קבלתה. דא עקא ודרישה נשלחה לראשונה ביום 2.4.2012 בעוד התובענה הוגשה ביום 3.5.12, טרם שנתגבשה העילה. לפיכך יש למחוק התובענה על הסף.

הואיל ומשמע מכתב התביעה כי המשיב חולק על היות המבקשת המבטחת של המעביד, יש להעביר הדיון לבוררות, ובהתאם להוראת סעיף 11(א)(2) להסכם שבין הצדדים. בנסיבות העניין יש לעכב ההליכים בתיק זה.

לטענת המשיב:

בהתאם להסכם שבין הצדדים ולמכתב עו"ד נוביק, אותם יש לקרוא יחדיו, המבחן לקיומה של זכות השיבוב הוא מבחן הבעלות ברכב. הואיל ואין חולק כי הרכב היה בבעלות צד ג', המקרה אינו נופל בגדר הפטורים להם טוענת המבקשת לפי ההסכם.

בהתאם למסמך מיום 16.3.85 (צורף כנספח א' לתביעה), שונה סעיף 6 להסכם באופן שדרישות תשולמנה בתוך 45 ימים. לפיכך היה על המבקשת לשלם התביעה עד ליום 17.5.12. התביעה הוגשה בלית ברירה טרם המועד הנ"ל בכדי להימנע מהתיישנותה, ולאחר שהמבקשת לא ענתה לבקשה למתן ארכה להתיישנות.

ולעניין הבוררות – הטענה אינה ברורה, שכן אין מחלוקת כי המבקשת היתה המבטחת של המעביד במועדים הרלוונטיים.

לאחר שעיינתי בטענות הצדדים ובכתב התביעה, על נספחיו, באתי לכלל דעה כי דין הבקשה להדחות, ואפרט בקצירת האומר:

אין מחלוקת כי בעת התאונה נהג הנפגע ברכב בבעלות צד ג' ולא ברכבו או ברכב המעביד. ממילא לא ניתן ללמוד מההסכם, באופן ברור וחד משמעי, דבר הפטור מהחבות לשלם לפי ההסכם.

את הטענה בדבר היות זכות העיכבון של המעביד עולה כדי זכות קניינית (שוות ערך לזכות הבעלות אליה כיוון החוזה שבין הצדדים), יש להעלות במסגרת טיעוני ההגנה ואין בטענה חדשנית ומקורית זו בכדי להביא לסילוק התביעה על הסף.

גם את הטענה כי ההסכם שבין הצדדים שותק בקשר עם נסיבות המקרה דנן וכי לפנינו לאקונה ואין זכות שיבוב, יש להעלות במסגרת טיעוני ההגנה. טענה זו מקומה בתחום פרשנות ההסכם ואין בה בכדי להביא לסילוק תביעה על הסף.